נגעים שפירים על מיתרי הקול הם גורם שכיח לצרידות כרונית. הנגעים השכיחים הם נגעים שנגרמים עקב שימוש יתר במיתרי הקול וכוללים יבלות, פוליפים, ציסטות וגרנולומות במיתרי הקול. נגעים כאלו, אם נותרים ללא טיפול הולם, עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים במיתרי הקול.
ישנם גם נגעים שפירים של מיתרי הקול שנגרמים על ידי וירוסים, כגון וירוס הפפילומה, וכן נגעים שנגרמים עקב עישון, כגון בצקות מיתרי הקול.
האבחון של נגעים על מיתרי הקול נעשה באמצעות בדיקה של הגרון ומיתרי הקול במרפאה, והטיפול משתנה בהתאם לגודל הנגע ואופיו. חלק מהנגעים, כגון יבלות או גרנולומות על מיתרי הקול, יכולים להיעלם באמצעות טיפולים תרופתיים או טיפולי קול אצל קלינאית תקשורת, אך עבור חלק מהנגעים, בעיקר ציסטות ופוליפים, נדרשת הסרה כירורגית.
לרוב הנגעים השפירים יש מראה אופייני, וניתן לדעת שהם אינם מסוכנים כבר בבדיקה במרפאה. עם זאת, ישנם גם נגעים טרום ממאירים על מיתרי הקול שעלולים להטעות, ובמקרים אלו נדרשת נטילת ביופסיה בחדר ניתוח על מנת לוודא שאין מדובר בסרטן הגרון בשלביו ההתחלתיים. על כן נדרשת בדיקה יסודית בכל מקרה של צרידות שנמשכת מעל מספר שבועות.