ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר.

קושי בשליטה הוא בהחלט לא דבר נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה רפואית בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום – כמו פרוקטולוג (רופא המתמחה במחלות פי הטבעת) או כירורג קולורקטלי (המתמחה בבעיות פרוקטולוגיות ובמחלות מעי).

מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה?

אי שליטה בסוגרים: פי הטבעת – ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג של יציאה.
הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההיריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו.

לעתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מיד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלו, הנזק המתרחש בזמן הלידה יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים רבות (ואפילו עשרות שנים) לאחר מכן, כאשר שרירי רצפת האגן נחלשים.

לעתים רחוקות יכולים גם ניתוחים או דלקות באזור פי הטבעת לגרום לפגיעה בשליטה. נוסף על כך קיימים מומים מולדים נדירים, בהם אין התפתחות תקינה של אזור פי הטבעת, והם באים לידי ביטוי בפגיעה בשליטה בסוגר, בדרך כלל ביחד עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן.

בגיל המבוגר שכיח ששרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה בסוגר עלולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל השלישי, כמו סוכרת.

כיצד לאבחן את סיבת הפגיעה בשליטה?

שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול.

בדרך כלל ייעזר הרופא באחת (או יותר) מ-3 בדיקות מקובלות: הדמיית אולטרסאונד של פי הטבעת (המדגימה את מבנה השרירים במקום); מנומטירה (בדיקה אובייקטיבית ולא כואבת כלל של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת, באמצעות צנתר דק המוחדר בעדינות למקום); וכן בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת.